מה שקסום בעולם הסריגה הוא שדי במסרגות פשוטות ובכמה כדורי צמר כדי להתנסות בצורת אמנות זו וליצור אינספור פריטים חינניים וייחודים כיד הדמיון. יחד עם זאת, בשלב שהתחביב הממכר עובר שלב והופך למקצועי יותר, עשויות להתעורר שאלות הנוגעות לסוג המסרגות, גודלן, חומרי הגלם שמהן הן עשויות, השימושים המתאימים לכול סוג והדרך לבחירת המסרגה הנכונה.
אנשי הצוות המקצועי מבית "אווה מרכז התפירה" מציינים שבקטגוריה זו ניתן למנות מגוון סוגים שונים של מסרגות, החל ממסרגת קרושה מסרגת קרושה עם קצה כפול, דרך המסרגות המסורתיות המגיעות בזוגות ונדמות כמעין שיפודים, ועד למסרגות עגולות, מסרגות טוניסאיות, מסרגות טוניסאיות עם קצה כפול, מסרגות מחט ומסרגות ייעודיות לגרביים שמתאפיינות בשני קצוות.
השונות בין המסרגות היא בהתאמה לטכניקת הסריגה ולצרכים השונים. סריגת הקרושה, לדוגמה, נעשית עם מסרגה אחת בעלת עיקול בקצה לסריגת "עיניים", עמודים, חצאי עמודים, עמודים כפולים וכן הלאה, בעוד שסריגה בשתי מסרגות עושה שימוש בטכניקות של עין ימין, עין שמאל, ליפוף עיניים סביב המסרגה וכדומה.
במידה ומעוניינים לסרוג פריט גדול במיוחד או שני פריטים זהים בו זמנית, מומלץ להשתמש במסרגה עגולה שמתאפיינת בשני קצוות מחודדים וכבל ארוך וגמיש המחבר בין הקצוות, בעוד שלסריגת גרביים או פריטים קטנים מעוגלים ללא תפרים, שאז מומלץ לבחור בערכת "מסרגות גרביים" המכילה חמש יחידות דו צדדיות. וישנה גם מסרגה טוניסאית, המהווה טכניקה המשלבת בין סריגת קרושה לבין סריגה בשתי מסרגות.
על אף שהמסרגות נדמות לנו ככלי פשוט למדי, הן מתאפיינות במבנה מורכב, כשלכול אחד מהרכיבים יש תפקיד ייעודי והשפעה על תכונות ומראה הסריג שמתקבל. במסרגת הקרושה למשל, העיקול שראש המסרגה משפיע על איכות האחיזה של החוט בשעת הסריגה, בעוד שהקנה (החלק הגלילי שבגוף המסרגה שמקשר בין הצוואר לידית אחיזה) הוא זה שקובע הן את גודל הלולאה והן את מתח הסריגה.
עובי המסרגה מציינת, למעשה, את קוטר הקנה. קיימות כמה שיטות שונות לסימון עובי המסרגה, כשבישראל נהוג לסמן במילימטרים. בעניין זה, בטרם התחלת פרויקט כלשהו, חשוב להטיב ולבחור במסרגה המותאמת לעובי החוט. ככלל, ככל שהחוט עבה יותר כך נידרש למסרגה עבה יותר בהתאמה, ולמי שמתקשה בבחירה כדאי לדעת שגודל המסרגה המומלץ רשום על חבילות הצמר לסריגה.
