בשנים האחרונות מסתמנת מגמה מבורכת של שיבה לאפנת הוינטג' והרטרו, ותחביב הסריגה שהיה פופולרי מאוד באותה התקופה זוכה לעדנה מחודשת, החל מפרטי לבוש כגון סוודרים, אפודות, צעיפים, גרביים וכובעי צמר וכלה בשמיכות, מפות שולחן, מפיות, שטיחים, תיקים ועוד מגוון אקססוריז שונים וכמובן חוברות סריגה.
אווה גזית, שייסדה את "מרכז אווה לתפירה", מציינת שבכל החנויות למלאכת יד וציוד תפירה הפכו המסרגות והצמר לסריגה למוצרים הנמכרים ביותר ובצדק: פריט הסרוג בעבודת יד מתאפיין במראה ייחודי ואותנטי, שכן לעולם לא ניתן ליצור שני פריטים שהנם זהים לחלוטין, מהסיבה שסוג הצמר, הדוגמאות, הגוונים, אופן הסריגה וצפיפות העיניים, כל אלו מהווים גורמים המשפיעים משמעותית על המראה המוגמר של הפריט והופכים אותו ליחיד מסוגו ומיוחד.
הצמר מופק לרוב משיער בעלי חיים, וניחן ביכולת גבוהה לשימור החום בשל כליאתו של האוויר בסיבי הצמר, תכונה שהובילה במרוצת הזמן לשימוש גובר בפריטי לבוש מצמר בעונת החורף הקרה. בין סוגי הצמר הנפוצים כיום ניתן למנות את הצמר הטבעי העשוי משיער כבשים, את צמר האנגורה העשוי משיער ארנבות אנגורה, וכן את צמר הקשמיר המופק מעז קשמיר ונחשב לצמר היקר והנדיר ביותר. ניתן למצוא גם צמר אלפקות וצמר הלמה המיוצרים באזור האנדים וסוגי צמר נוספים המופקים משיער של חיות שונות כגון גמלים, אנטילופה וכדומה.
הצמר לסריגה נחשב ליקר יותר ככל שהחיה ממנו הוא מופק נדירה יותר וכן ככל שהוא רך ואיכותי יותר. עם זאת, אפשר לרכוש כיום גם צמר אקרילי המיוצר מסיבי אקרילן סינתטי שהנו זול בהשוואה לצמר הטבעי או צמר מעורב המשלב בין צמר טבעי לצמר סינתטי לצורך הוזלת העלויות. אווה גזית מדגישה שבשלב רכישת הצמר לסריגה חשוב לדעת לקרוא ולהבין את התווית שמעל לפקעת על אף שלכאורה נראה שמדובר בפרט שולי.
למעשה, המידע שבתווית נועד לסייע לנו להתאים את עובי הצמר לעובי המסרגות ולסוג פרטי הלבוש. לדוגמה, צמר עבה אשר מותאם למסרגות מספר 5 עד 7 מ"מ ומיועד לסריגת מעילים, צעיפים וסוודרים עבים, חמים וכבדים עשוי שלא להתאים לסריגת אפודות אווריריות קלילות או בגד לתינוקות. מידע נוסף המופיע בתווית כולל את מתח הסריגה הממוצע (שטח הסריגה בסמ"ר), הוראות כביסה וייבוש ועוד.
